בלוג של הרב לוי סודרי

מצולמים באתרי .כשנפתח הדף , יש לרדת לתחתית ושם מופיע דיסק ספרים מצןלמים, עלות 55 ש

http://www.levisudri.com/other_recordings.php

אפשר לרכוש כבר בתחילת שבוע הבא, ובאתר זה יוצג בהמשך.

א) כל הפרשות וההפטרות ב3  נוסחים . ספרדי מרוקאי, אשכנזי, ספרדי ירושלמי(ירושלמי חסר הפטרות)

ב) מדריך טעמי המקרא (כרגע יש מרוקאי בלבד)

ג) מצגת לבר מצוה 13 נרות

ד) מצגת לבת מצוה – "אשת חיל" הסוקרת את נשות ישראל בתנ"ך  בראי המדרש

ה) דרשה  לארוע על פי תאום מראש , עדיף במייל מאשר טלפון

תודה לוי

אחת ל2-3 שבתות תוכלו לשמוע הסברים על בקשות יהודי מרוקו או על תפילה בכלל , כולל הדגמות ודיוקי לשון

ברדיו מורשת.

מוכנים כרגע 3 חומשים וחצי

בה

ניתן להזמין טלפונית

בה

מה שמוכן כרגע זב פרשת בראשית, נוח, לך לך. פרשות שמות וארא בוא, בחודש הקרוב אשתדל לסיים ספר בראשית שמות

לוי

בה

נכון , היה ראוי שאפרסם זאת בחודש שעבר, אולם זה עתה סיימתי, והדברים יפים לכל השנה

אז ככה , בעוד הציבור סוגר ספרי קינות ומתארגן לסליחות (והדבר ניכר בניגוני מנחה של ט' באב דוקא), ישבתי כהרגלי , להוסיף , לעדכן, ולהסביר קינות נוספות עד רח אלול

במאמר המצורף , תמצאו הסברים מבניים של הקינות כגון : למה מתחילים בקינה "דברי נביאים", למה מדלגים על קינות "נשמת" סתם כך ,כי זה מה שראינו  אצל הזקנים ? ובכן לכל תופעה יש סיבה, הצטרפו למסע  אחר אחד הימים המרתקים בתולדות עמנו , הלוא הוא ט' באב.

הערה : הדברים נכתבו לצורך הקלטתם ולכן העברית בהתאם.

חלק א :נתחיל בסדר הקינות

א)     נפתח בשאלה  מדוע יש קינות לפני ערבית ואחרי ערבית , מדוע לא
כמו בשחרית שיש תפילה ואחר כך קינות , מה קורה פה בדיוק ?

אכן, יש לדעת כי הקינות שלפני ערבית לא היו שם במקור , במקור היו מתחילים ערבית במזמור על נהרות בבל ומיד ערבית
ואח"כ קינות כמו בשחרית .

כיצד  ,איפוא ,הגיעו הקינות שלפני ערבית ?

במקור היו הקינות הללו מפוזרות על פני שלושת השבתות  של בין המיצרים  מיז בתמוז עד תשעה באב  ונקראו בשם "תיקון שבתות", ושמשו כפיוטי
רשות לקדיש ונשמת ועוד, בדיוק כפי שהיו וישנם פיוטים וקרובץ  לימים נוראים ,הן אצל הספרדים והן אצל האשכנזים.אלא
שהקינות נתבטלו מחמת איסור אבלות בשבת. בשבת ראשונה בה קראו דברי, דברי ירמיהו
, אמרו גם כן "רשות" לפני ערבית שהתחילה במילה דברי ,"דברי נביאים".
הפיוט "לו ישקלו רעיי" שלאחר מכן היה נאמר לפני נשמת כל חי כרשות לנשמת.
גם "נשמת שדודים" היה רשות  לנשמת
ושים לב שמסתיים במילים "ואילו פינו מלא שירה כים". לאחר מכן אמרו רשות לקדיש
בפיוט "לפדות על עם דל" וסיימו במילים יגדל ה שזה תואם לקדיש.אח"כ אמרו
שנה בשנה שהוא רשות לברכו ומסיימים מראש אמנה אל ברכו נא .וכן על זה הדרך.

 וכן על זה הדרך בשבת השניה היא שבת שמפטירים שמעו ולכן  אמרו הפיוט
"שמעו והאזינו", ולאחר מכן עיין בפיוטי הרשות על אותו עיקרון דלעיל

השבת השלישית נקראה שבת איכה (ולא חזון, מענין ) ויש בה תוספת מיוחדת – פיוט רשות להכרזת חודש אב
"אשחר עדתי" . משבת זו נותר לנו "שריד כמעט" (!!), שכן, נהגו בני מרוקו שלא להכריז על חודש אב אלא
אומרים "מחדש חודשים" וכו . למעשה ,זהו בדיוק סיום הנחמה של  הקינה "אשחר עדתי" שנתקן כרשות להכרזת
החודש ,המסיים בנחמה "מחדש חודשים יקבץ קדושים , אנשים ונשים לעיר הבנויה , וזה
החודש לטובה יחדש ורצון יצו האל רב העליליה" (להדגים)

 כל הקינות הללו העברו למעשה משלושת השבתות הללו אל ערבית של תשעה באב ולכן פותחים בהם שלא לבטלם לגמרי, ונאמרים
באופן מלאכתי משהו, וקצת בחוסר הקשר .למעשה גם באמירתם בערבית שים לב שאנו מדלגים על
קינות נשמת שדודים ודומיהם   שאינם שייכים לערבית
אלא לשחרית לפני נשמת .

יוצא איפה שאם על פיוטי קרובץ שהיו בימים נוראים היתה   ועדיין ישנה מחלוקת אם לעוקרם ממקומם המקורי ,אם לאו ,מפני דין הפסק , הרי שפיוטי
הרשות של ט' באב – היה ביטולם מובן יותר מחמת סיבת אבלות בשבת (מלבד סוגיית ההפסק).

 מבחינת סידור הקינות  נסתפק בזה

 חלק ב : נעיר הערות עקרוניות לגוף הקינות ותוכנם 

יש לדעת כי רוב ככל כל השירים , הפיוטים והקינות של חכמי ישראל  הן חכמי ספרד והן חכמי אשכנז,
מבוססים בעיקר על התנ"ך . ישנם הרבה פיוטים מבוססי תורה שבעל פה אלא שהם מעטים
מול פיוטים מבוססי תנ"ך , בפרט אצל משוררי
ספרד כמו רבי יהודה הלוי , רבי אברהם אבן עזרא ודומיהם. המשוררים שיבצו פסוקים
לרוב , ואף שיחקו משחקי לשון ותוכן תוך שיבוץ הפסוקים כאדם העושה בתוך שלו בטוב טעם
ודעת וחידוד כידוע.

כך שיבצו פסוקים מכל התנ"ך , לעיתים כצורתם
,לעיתים שינו אותם בחן רב, כך הציבו אקרוסטיכון לידע  שם המחבר, חרזו  חרוזים וצימודים לרוב,ועוד ועוד. נוסף על כך קבעו
כל זאת  על פי שיטת המשקל המורכב מיתדות ותנועות כידוע ,שזו קומה נוספת, ועוד ועוד רמיזות לדברי חז"ל ומליצות שונות .

כפי שהזכרתי כבר, נפלו הרבה שיבושים בהדפסת הקינות בדפוסים האחרונים ,ובשביל לתקנן ולהחזירם למקורן יש להתמצא בכל הנ"ל וכמובן
להגיע לכתבי היד המדויקים, וכמובן להפעיל היגיון וסברא ישרה . הספר המדויק ביותר שאני
מכיר כיום הוא ספרו של הרב מנחם אביטן מירושלים , שההדיר את הקינות על פי "מחזור
ספרד" דפוס ויניציאה רע"ט , והעתק כתב היד שקדם לו , כתב יד ליסבון, ועוד
דפוסים ישנים.

להמחשה נביא מס דוגמאות מני רבות לתיקון קינות
שנפלו בהם שיבושים  :

א)     לא נרחיק. הקינה הראשונה דברי נביאים העתידות ידעו , נמצא בהמשך "לאמור לצורכם הלבבות קרעו"
רוב ככל הסידורים שיצאו לאחרונה הדפיסו קָרעו בקמץ, (מלבד סידורו של הרב מנחם הנ"ל) אולם טעות בידם , יש לומר קרעו
בחיריק . מדוע ? כיון שהמחבר שיבץ כאן פסוק מלא מספר יואל  "וקִרעו ללבבכם ואל בגדיכם" (יואל ב,יג) הנביא יואל פונה לעם שיקרעו לבבם ולא
בגדיהם ,לאמור , העיקר הוא התשובה הפנימית ולא זו החיצונית  .במקרה זה אף ללא ידיעת הפסוק אפשר להבין שמדובר
בציווי ולא בפועל  בלשון עבר, אולם עם הכרת
הפסוק הדברים ברורים לחלוטין. יתכן שהטעות נפלה בגלל ריבוי הפעלים הדומים שבקינה ידעו
, שמעו , נסעו בלשון עבר.

ב)  דוגמא שניה בסוף קינת  אליכם עדה קדושה …מה נשתנה הלילה הזה
,מופיע:  התנחמו בגלות בנים יושבים בצָיון וכך
יש לומר,צָיון
ולא צִיון ,והוא לשון ציה ושממה כמופיע בישעיה כה,ה
כחורב בציון…וכן ישעיה לב,ב , הגלות מתוארת בלשון יובש ושממה .ורק אח"כ חורז
המשורר מילה זו עם "אכין עבודת ציון"

ג)     בקינה "בת ציון שמעתי" מופיע בסופו בכמה דפוסים זה למה מיחלת ויש לתקן זה כמה מיחלת והו
תיקון של תוכן בלבד ללא פסוק מרחף ברקע.

ד)      בקינה "במקום אשרי העם" מופיע וחסר צעיפה יש לומר ותסר צעיפה והוא פסוק המופיע בתמר בספר בראשית.
ישנן מאות תיקונים ואם ירצה ה' אכתוב בהמשך חוברת על כך.

וראה בספר קול תחינה  – מנחם ציון

חלק ג :מס הערות לגבי הנעימות

 עד עתה עסקנו בתוכן
וצורה שהם בבחינת תורה שבכתב ועתה נעיר מס הערות בנוגע לנעימות שהם בבחינת תורה שבעל
פה : ובכן , עושר המוסיקלי המשוקע בקינות רב הוא
ועובר מדור לדור. וכאן המקום להודות לזקני העדה שבביצוע שלהם מותנה המשכם המוסיקלי
של הקינות (חוץ מהדור האחרון בו נתאפשרה הקלטה).

נשאל שאלה – מדוע ,איפוא ,משתכחות הקינות יותר מפיוטי הימים הנוראים למשל ?

 ובכן, עושרם המוסיקלי של הקינות רב,ועולה אף על הגיוון
של פיוטי הימים הנוראים אלא שהוא משוקע כולו ביום אחד , ורבים מתעייפים ומשתעממים,
ואין בכוחם להתמיד עד הסוף .זאת אחת הסיבות לשכחת הקינות ,ואכן  רבים בתי כנסיות שכבר מדלגים את הרוב. זה שהם כתובים
אינו משנה לאיש, השאלה אם נאמרים הם בבי"כ אם לאו, כמו כן, גם אין הדר מיוחד נסוך
על ט' באב והרהו כביכול סתם יום של חול, ואין הציבור מגיע בהמוניו כבימים הנוראים.

 לעומת זאת, לפיוטי ימים נוראים יש קצבה , יש חרדת קודש, והעם מתורגל בהם יותר, מה גם שפרושים
הם  פיוטי ימים אלו על פני חודש ועשרה ימים.

ככלל, תפילות ישראל
הצטברו מדור לדור ככדור שלג וכמעט בכל דור התווספו פיוטים ותפילות שעיבו את סידור התפילה.
דומה שתהליך זה הועצם  בתשעה באב, כל דור הוסיף
קינות על צרות שארעו ולאו דוקא בתשעה באב , וכך באופן לא פרופורציוני ליום האחד והיחיד
אנו מוצאים עצמנו לפני ספר קינות עב כָּרֵס , מה שגרם להם להישאר בסידור ולא להאמר
(כך למשל נוספו בדורנו קינות על חורבן גוש קטיף)

נכון שהרבה ממעטים לעסוק בקינות מחמת שמצפים ששנה הבאה לא נצטרכם, אולם כבר אמרו קדמונים שהקינות לא יבוטלו
כליל אלא ישתנו משהו ויהפכו לנגינות נחמה ,וכיוצא בזה

וכאן הערה מעשית בנוגע לנעימות : פעמים רבות ישנה קינה בניגון מסוים ולאחריה מיד כמה קינות באותו סגנון  ונעימה, שחיברו פייטנים שבאו אחר כך על אותו לחן
ראשוני, למשל יהודה וישראל, אחר כך יום קינה היום, אח"כ אחזיק נא לי,(להדגים)
ואז עוברים לקינה חדשה -ארים על שפיים, ואחריה שוב באותו לחן אל ים גלותינו, יה שור
אום נטושה נעה גם נדה, על הר המוריה , כולם אותו לחן (הדגמה) אח"כ חדש :שתה ימי
גלותי חלילה, מתי נשמה אותו לחן, ואחריו אפתח בחידה קינה ערוכה. ועוד. בולטת היא בעוצמתה
קינת ציון הלא תשאלי של ר' יהודה הלוי שגררה אחריו עוד ציון הלוא תשאלי, וכן אחות רעיה
היגלי לרבי שלום אבן צור

אביא דוגמא אחת לחוכמה המוסיקלית שמשוקעת בקינות ,והיא המבנה המוסיקלי של תפילת מנחה המותאם למצב הרוח של
נחמה .במנחה אין כבר לחני קינות אלא לחני נחמה ,הן בשלוש הקינות שקודם התפילה שהם קינות
נחמה, הן בהפטרת שובה ישראל שענינה תשובה וגם נאמרת בלחן הפטרה רגילה בשונה משחרית  .והמענין מכל הוא לחן הפיוטים "נחמו נחמו עמי"
שלאחר התפילה הנאמרים בלחן הסליחות "ישן אל תרדם" או "שם אל קמתי לברך"
הנאמרים באלול. בכך מעבירה אותנו תפילת מנחה
מקינות לנחמה ותשובה הן בתוכן והן בלחן.

ובכך למעשה עוברים הלחנים את שלושת המצבים לפי הסדר המוצע כבר  בהפטרות
שהוא גם הסדר הטבעי : פורענות, נחמה ותשובה "תלתא דפורענתא, שבעה דנחמתא וחדא
דתיובא"

ולסיום , אני כשלעצמי,  השתדלתי בביצוע ההקלטות לשלב את מיטב הידוע לי הן מצד דיוקי תוכן ולשון עד כמה שידי
מגעת, והן מצד הנעימות שלמדתי מהרב שלום משאש זצ"ל וכן מהרב מאיר אלעזר עטיה וזקנים
נוספים ואחרון אחרון חביב מור אבי רבי ישועה סודרי שידיו רב לו בדקדוק ולחן , ה' עליהם יחיו.

    לעת עתה אסתפק בהערות אלו.

האזנה נעימה ולימוד מועיל

 לוי סודרי, בית שמש, התשע"א

ישנו כרסום הולך וגובר בלחני יהודי מרוקו. בדיסק זה החזרתי , עד כמה שידי מגעת, לחנים שנעלמו כמעט כליל כמו "ישן אל תרדם", "יעירוני רעיוני" לרבי יהודה הלוי. וכן הפיוט "שם אל קמתי לברך" שהוא בבחינת רשות ל"רחמנא אדכר לן קיימיה דאברהם רחימא"

הושלמה הקלטה ועריכה של האדרא זוטא